להפריח את השממה, גלריה לאמנות, עפרה
"ובאמת, מה קורה אצלכם בתחום היצירה הרוחנית?
מדוע רוב האנשים היוצרים בארץ הם "שמאלנים", רחמנא לצלן? האם זו קונספירציה? דמשק רכשה את כל הספרות העברית? איך להסביר שהיצירה האמנותית, האידיאולוגית, ההגותית בישראל מתרחשת עד היום – לא כולה, אבל רובה ואולי גם מיטבה - בתוך מחנה מובס, פצוע, מפורר? ... אל תאמרו ש"אתם עסוקים מכדי ליצור יצירה רוחנית". בימי העליה השניה והשלישית ואילך היתה תנועת העבודה "עסוקה" לפחות כמוכם היום, ובכל זאת גאתה בה פריחתה של יצירה. מדוע זה אצלכם שממה יצירתית?"
כך הזדעק מבקר אחד לפני 30 שנה על תושבי עפרה, בויכוח על החיים ועל המוות במוצאי שבת אחד. שמו היה עמוס עוז, ואת קובלנותיו שטח בספרו "פה ושם בארץ ישראל", בסתיו 1982. מאז חלפו כמה עשורים. עוז המשיך לכתוב ספרים והמתנחלים המשיכו להקים ישובים. יש שהשיבו לעוז שהיצירה הרוחנית מתחילה מבית המדרש וארון הספרים היהודי. אלה יחלקו בגיחוך על מקומה של ה"שממה הרוחנית". לך לתל אביב, יאמרו לו. אחלה עולם רוחני יש שם.
בעפרה. פנו ימינה אחרי הכיכר, חנו ליד המרכז המסחרי ועלו לקומה השניה של בנין המזכירות
054-5680030
חינם
כי זה בעפרה
ימים א' ה': 8:00 - 15:00, יום ו': 8:00 - 12:00איפה? טלפון כמה זה עולה? בשביל מה? מתי?
הדרך עדיין ארוכה, אך משהו בשטח בכל זאת השתנה. אמנים החלו לפעול בישובים. סופרים קמו, משוררים יבבו, תסריטאים, מוזיקאים, צלמים, ציירים ופסלים, אנשי תיאטרון ותקשורת החלו לפעול גם ביהודה ושומרון. מוזיאונים מכובדים הוקמו. גם היכל תרבות אחד נחנך והוחרם. ועדיין - למה לא להיזכר קצת בדברי התוכחה והמוסר של הנביא עמוס?
גלריית האמנים של עפרה היא צעד קטן של אמצע הדרך בהפרחת השממה היצירתית ביהודה ושומרון. התערוכות בגלריית האמנות מתחלפות, כל חודש אמן חדש מציג את יצירותיו. הבמה לרשותו, בחינם. כל מה שהוא או היא צריכים: לתת בתמורה אחת מעבודותיהם לישוב עפרה.
רות פסדר, האוצרת, מאמינה בצורך לתת במה לאמני האיזור. היא לא מתפשרת על איכות. כשביקרנו בגלריה הוצגה בה תערוכת צילומים איכותיים ומרגשים של צלם מהיישוב עלי.
לא נפלנו מהגלריה. אנחנו גם לא יכולים לערוב לטיבה של האמנות שתוצג שם ביום שתגיעו. אבל מקומה של הגלריה הזו נכון וראוי, וכל שנוכל הוא לאחל לה שתהנה מהיצע וגם מביקוש של אמנות איכותית. אתם מוזמנים להצטרף לנתוני הביקוש.