תור בהדסה, מוזיאון חברון, בית הדסה, חברון

בית הדסה. יהודים התגוררו בבתים רבים בכל רחבי העיר. רק מעטים מהם יושבו מחדש. בכל השאר גרים מאז 1929 ערבים. ראשוני חברון מספרים על פתחים מעוטרים בשקע בית מזוזה בתוככי הקסבה, ובעיטורי מגיני דוד וסמלים יהודיים אחרים ליד "מסגד הג'לאלות", בעומק העיר העתיקה. בתי המשפחות שנשתמרו וחודשו נקראים כל אחד על שם המשפחה שהתגוררה בו. כך תמצאו במתחם בית הדסה את "בית קסטל", "בית שניאורסון", "בית הרוקח", ועוד לפני שנגיע לשם  "בית רומנו". בית רומנו הוא מבנה גדול ומרשים שהיה שייך ליהודי עשיר, וכיום פועלת בו ישיבה. בדרך לבית הדסה תוכלו לעבור ולהציץ. צאו משכונת אברהם אבינו בחזרה לכיכר, ועלו ימינה ברחוב דוד המלך. בצומת שלפני בית הדסה תוכלו לרדת ימינה כמה עשרות מטרים, ולראות את בית רומנו. במשך שנים עמד המבנה נטוש. רעידת אדמה שהתחוללה בארץ ישראל בתחילת המאה העשרים פגעה בו וסדקה אותו. למתיישבי חברון היה זול יותר להרוס מאשר לשפץ. אך המתנחלים, שיהיו בריאים, ידעו שברגע שהמבנה יהרס  לא ינתן להם אישור לבנות אותו מחדש. במשך 20 שנה הם גייסו כסף, ובנו תוכנית הנדסית ואדריכלית המאפשרת למצות את המבנה הקיים. המבנה שופץ וגובהו הוכפל לארבע קומות, תוך שימור האלמנטים המקוריים בשתי הקומות הראשונות. יצא יפה.

	איפה? בית הדסה, קומה תחתונה באמצע. עלו ברחוב דוד המלך עד שתראו את המתחם עם שער האבן מימין
	טלפון שמואל מושניק: 02-9963993, 054-6449722
	שפות עברית / אנגלית / רוסית
	כמה זה עולה? כמה שתרצו לשלם. הכניסה למוזיאון בחינם והוא נתמך בין השאר מתרומות המבקרים
	בשביל מה? בשביל לדעת את האמת, בשביל להרגיש אותה
	גישה לנכים למתחם - אפשרית. למוזיאון  - הרבה מדרגות
	שעות העבודה בדרך כלל פתוח. קבוצות בתיאום עם שמואל מושניק

גם בית הדסה עבר הגבהה דומה. המקום שימש מרפאה איזורית של "הדסה", ומכאן שמו, וסיפק שירות רפואי ליהודים וערבים כאחד. לאחר שנים של מאמצי חידוש ההתישבות, מתגוררות במתחם בית הדסה ובבתים היהודיים שסביבו כמה עשרות משפחות.

בלב בית הדסה, בקומה התחתונה, שוכן מוזיאון מרשים בהחלט: מוזיאון לתולדות חברון. החדרים בנויים קשתות קשתות, והם צבועים ומצויירים ע"י הצייר שמואל מושניק. הקירות והתקרה עצמם הם חלק ממוצגי המוזיאון, והפרסקות שעליהם מספרים גם הם את הסיפור המתואר בחדר.

בחדר הראשון מתוארת חברון העתיקה. על הקירות מצויירים שישה מינים. למה שישה ולא שבעה? "התמר לא אוהב את ההר" מספר לנו מושניק, ואנחנו מאמינים.

החדר השני מתאר את שנת 1540, את רבי מלכיאור אשכנזי, מנהיג קהילת היהודים ממגורשי ספרד, שקנו מהקראים שטח ובו חידשו את הרובע היהודי. החדר מספר גם את סיפור היציאה מהרובע היהודי בחברון, את החסידים והליטאים, ואת מערת המכפלה הסגורה בפני יהודים.

החדר השלישי הוא חדר שאנחנו ממליצים לילדים רכים לדלג עליו. זהו החדר המתאר את פרעות תרפ"ט. הוא עשוי כל כך טוב, שגם לנו היה קשה בו. בחדר הזה תמונות קשות של פצועי הפרעות, וגלעד לזכר 67 הנרצחים. החוויה מצמררת שבעתיים משום שהאירועים המתועדים התרחשו בדיוק כאן, בחדרים בהם אנחנו צועדים. 

החדר הרביעי מספר על נסיונות ההתיישבות בעיר מהתקופה שלאחר הפרעות ועד 1967, והחדר החמישי מספר על חידוש היישוב היהודי ממלחמת ששת הימים ועד לימינו אנו. המוזיאון עשוי טוב, מלמד ומרגש