על כן נקרא שמו מגילות, קומראן גן לאומי
בשנת 1946 הלך נער בדואי ליד ים המלח. הוא היה מודאג. הוא היה מודאג כי הוא איבד עז. הוא התחיל לטפס ונכנס למערות הרבות שעל צלע ההר, שמא העז מתחבאת בצל המערות.
בתוך אחת מהמערות הוא מצא כדי חרס, ובתוכם מגילות. העז שהלכה לאיבוד אולי מעולם לא נמצאה, אבל בעקבותיה נמצאו 700 כתבי יד משנת 130 לפנה"ס. נראה לנו שזה עדיף מעז, אבל זאת רק דעתנו.
מי כתב את המגילות? מדוע הטמין אותם במערה? לשאלות רבות אין תשובות. מגילות ים המלח וגילויין הפכו לסיפור יהודי-ישראלי מכונן. מול הר נבו וערבות מואב, במקום בו נכנסו בני ישראל לארץ והצטוו לכתוב את התורה על קלף כדי לשמרה לדורות, הוטמנו אחרי אלפי שנים כתבי קודש בעברית, ונמצאו אחרי אלפיים שנות גלות. סיפור מטמון אמיתי!
בעקבות העז שהובילה למערה שהובילה לכדים שהובילו למגילות, החליטו לחפור במקום וגילו מקום יישוב פורח מימי בית שני שיוחס לכת מדבר יהודה. על פי החפירות והמגילות עולה כי התושבים חיו חיי פרישות [היו שם גברים בלבד], חיים שיתופיים וקהילתיים. הם חיו יחד [ולכן נקראים במקומות מסויימים "כת היחד"] עבדו בחקלאות רק כדי צרכם וחיו בצניעות ובטהרה. יש המזהים אותם [ויש שלא] עם האיסיים, עליהם כתב יוספוס פלביוס: "הם עולים על יתר היהודים באהבתם איש את רעהו. הם נזָרים מתענוגי הבשר, בראותם בהם רעה, ולמעלה טובה נחשב בעיניהם למשול ברוחם ולכבוש יצרם. גם חיי הנשואים נמאסים בעיניהם... בהאמינם כי אף אחת מן הנשים אינה שומרת את אמונתה לבעלה האחד. הם מואסים בחיי עושר, ונפלא הוא שיתוף הרכוש אצלם, עד כי לא נמצא בקרבם איש מֻפלג בנכסים... ולא נמצאה בהם חרפת העֹני ולא גאות העושר, כי נכסי כל היחידים התערבו יחד ורכוש אחד לכלם, כאילו היו אחים מבטן" [תולדות מלחמות היהודים, ספר ב' פרק ח' ב-ג].
ליד קיבוץ קליה. מכביש 90 פנו לכיוון הקיבוץ ועלו מיד שמאלה
02-9942235
20 ₪ למבוגר, 9 ₪ לילד
בגלל המזגן
יש
ימים א' ה' 8:00 - 17:00. יום ו' 8:00 - 16:00. הכניסה עד 45 דק' לפני הסגירהאיפה? טלפון אתר האינטרנט
כמה זה עולה? בשביל מה? גישה לנכים שעות העבודה
כיום הולכים החוקרים מכות בשאלה האם אלו שחיו בקומראן היו איסיים או לא, והאם אלו שכתבו את המגילות היו אותם אלו שחיו בקומראן, או שמא המגילות הובאו והוחבאו שם.
על כל זאת ועוד לא תמצאו באתר קומראן. תחושת ההחמצה של הסיפור, האמוציות והאידיאולוגיות של המבקר באתר אדירה. הסרט המוצג מתעכב בעיקר על השאלה האם יוחנן המטביל היה באתר או לא. מה הקשר? אנחנו לא יודעים. את מי זה מעניין? אה, את הנוצרים כמובן. כל שאלת האיסיים והדעות החלוקות לא קיימת, כל נושא המרד הגדול נעלם כלא היה. מה זה משנה שכמה יהודים רבו לפני אלפיים שנה, אם עכשיו אפשר למשוך לנקודה במדבר מיליוני נוצרים ולבקש מהם כסף בכניסה כי אולי יוחנן המטביל היה כאן?
אחרי הסרט, שהיתרון הבולט שלו הוא שהוא נמצא באולם ממוזג, אפשר לצאת אל המדבר הלוהט וללכת בין מבני הכת, לראות את מערכת המים, השמירה, חדר הסופרים, המטבח וכו'. במעלה השמורה יש נחל בלי מים. ביציאה מהאתר אפשר לבקר בחנות גדולה וממוזגת המציעה מבחר של מוצרי ים המלח. מול החנות מזנון שתיה וגלידות. יקר.
אתר קומראן ממוסחר היטב, והוא מהאתרים המצליחים בארץ. המוני תיירים מבקרים בו מידי יום, רוכשים ממוצרי ים המלח ומתרגשים. הסיפור גם הוא סיפור חובה. המגילות הן נכס לאומי וגילויין מסעיר ומרגש. אם אתם מטיילים עם הילדים או עם אורחים מארצות הים, ואתם מרגישים חובה לפקוד את האתר כדאי להיכנס לאתר לביקור קצר, ולהכיר את קומראן מקרוב. אך אם תרצו להעמיק בסיפור תוכלו לבקר גם בהיכל הספר בירושלים או במוזיאון בית הסופר שבקיבוץ אלמוג. בלילות ירח מלא מסיירים כאן ברומנטיקה, בהדרכת אנשי רשות הטבע והגנים.