טבילה של גיבורים, מעיין הגבורה מעיין, עלי

תגיות: טבע, נופש, תיירות
אתרים קשורים: עלי

ארץ שילה מרובה במעיינות. נביעות קטנות של מים מתוקים מסלע ההר. חלקם תוחזקו ושימשו את רועי הצאן הערבים באיזור. אחרים הוזנחו ויצאו משימוש. אפשר להגיע אל פתח המעיין ולדמיין את העולים לרגל למשכן שילה יושבים בצל העצים, אוכלים את פיתם ושותים ממי ההר. אלפיים שנה חיכו הנביעות לגאולה, ובשנים האחרונות הופכים אט-אט המעיינות לפינות חמד מטופחות. עצים ניטעים, שולחנות פיקניק מוצבים בצילם, והמים שוב נאספים לבריכות אגירה מרשימות ומצויינות לטבילה, הנבנות בזהירות שלא לפגוע במקור הנביעה שבצלע ההר. ושוב עולים בני ישראל ארץ שילה, יושבים בצל עצי הפרי וטובלים במי המעיין. מעיין הגבורה הוא דוגמה מצויינת למקום כזה.


מעיין הגבורה עוצב על ידי האדריכל יצחק כהן ושופץ על ידי חבורת "אברבנל" - חבורה סודית של צעירים מכל הארץ המשוגעים לדבר, בעזרת בני נוער מהישוב עלי ומוסדות האיזור. המקום הוקם לזכר בני הישוב שחיו בגבורה ונפלו בפעולות איבה, ועל כן נקרא שמו מעיין הגבורה. מי המעיין מובלים בתעלה ממקום הנביעה ונאספים לשתי בריכות עגולות, המתאימות לטבילת מבוגרים וילדים. במקום שולחנות לישיבה בצל עצי פרי רבים ואפילו מלתחה שימושית למתרחצים! אם בכוונתכם לטבול במעיין  אל תעשו את זה בחורף. המים קרים והטבילה שלכם תעניק משמעות חדשה לשם "מעיין הגבורה". בימי הקיץ החמים - המים קרירים, ונעימים לרחצה, והמקום נגיש, מקסים ומומלץ לביקור. בגלל הקסם והפשטות של המקום  כדאי לכם להביא לכאן גם את האורחים הבורגנים שלכם, שנשבעו שלא יתקרבו למי מעיין, ולהושיב אותם לישיבה של נחת בין העצים. לא תצטערו.

 

איפה?

בפאתי הישוב עלי. רדו בזהירות מכביש 60 דרומית לצומת עלי ותחנת הדלק, ביציאה המובילה לבית העלמין. סעו עם דרך העפר כקילומטר, עד למעין

אתר האינטרנט

lcl.org.il לבן-כתום-לבן

בשביל מה?

עצירה נעימה בחיק הטבע

מתי?

בימי הקיץ, עדיף בשעות הבוקר. בחגים ובחופשות עמוס

 

מה באיזור? אין שילוט הכוונה, ולכן יהיה לכם קשה למצוא, אך לוחשי סוד מספרים כי באיזור כמה נקודות מעניינות. לא רחוק מהמעיין נחבאת מערת רועים עתיקה שנחפרה מחדש והותאמה לישיבה סטלנית במיוחד, שרידי רצפת פסיפס, אמפיתיאטרון קטן שנחצב לאחרונה בצלע ההר ופיסול סביבתי מנגן.

מהמעיין יוצאות שתי דרכים:  "דרך עמיחי" [עמ' 75] היורדת מהישוב עלי בין עצי היער, ואם אתם מיטיבי לכת אתם מוזמנים לעלות בה. אם אתם יותר מיטיבי לכת תוכלו לעלות בערוץ הנחל התלול אל גבעה ט', בשביל מסומן חלקית עד לקרון [עמ' 76] הצופה אל הנוף המרהיב. אנחנו ממליצים פשוט לעשות את אותה דרך בכיוון ההפוך, כלומר - לעלות ברכב ולרדת ברגל. המעיין הוא סיום נפלא להליכה רגלית.

אם הגעתם והמעיין עמוס במבקרים, או שהתלהבתם ואתם רוצים עוד - לא רחוק מכאן נמצא מעיין נוסף. "עין עוז" שופץ גם הוא בחן ובאהבה, והבריכות בו גדולות יותר ומצויינות לרחצה. עין עוז קצת פחות נגיש, והדרך אליו יוצאת מצומת עלי מול הכניסה לישוב, בכביש המשולט "דרך אלקנה", ממנו יוצאת דרך עפר בעבירות בינונית שתוביל אתכם כקילומטר אל המקום. בחופשות וימי חול המועד הופכים שני המעיינות לגנים לאומיים מקומיים, כך שהסיכוי להיות לבד נמוך והסיכוי לנשום עשן מנגל גבוה. יש כאלה שנהנים מזה. בשאר ימי הקיץ שקט כאן, נעים, ובהחלט שוה קפיצה.