יין כנעני, אריאל ביהודה, יקב בוטיק, רמת ממרא [חרסינה]

כשהיה עמיחי אריאל מורה צעיר לתנ"ך, ישבו מולו בשיעור תלמידי כיתה ט' של הישיבה התיכונית קרית ארבע. הכיתה שכנה אז בקרוואן קטן, סמוך לגדר הישוב. מתוך דפי ספר התורה ניבטו אל המורה ותלמידיו נופי הארץ ומצוותיה. בני ישראל נצטוו להיכנס לארץ ולעבד את האדמה. לנטוע עץ פרי, להביא מביכוריו ולעשר את מעשרותיו, לחרוש, לזרוע, לזמור, לקצור ולאסוף. אך משהו הפריע לרצף השיעור. זה היה רעש של טרקטור. מעבר לגדר חרש הערבי השכן את אדמת הכרם שלו.

המורה התקשה לדבר, ותלמידיו החליטו לצאת מן הכיתה ולהסביר לנהג הטרקטור, בדרכם החביבה, שצריך פה שקט. לומדים פה על מצוות התלויות בארץ, אז בלי מחרשות בבקשה.

	איפה? בפאתי רמת ממרא [גבעת החרסינה], שכונה של קרית ארבע. פנו מכביש 60 בתחנת הדלק לכיוון רמת ממרא ועברו את השער. בעליה לישוב רדו ימינה לשביל העפר, ליד הגדר ההיקפית. הבית והיקב מימינכם
	טלפון 052-4732599
	כמה זה עולה? בקבוק מרלו מצויין 80 ₪. מהרו, יש רק 1,500 כאלה בשנה
	בשביל מה? בשביל להקשיב, לטעום, ולקחת הביתה
	גישה לנכים מוגבלת אך אפשרית
	שעות העבודה קל לתפוס את עמיחי בבית או ביקב, אך כדי להיות בטוחים רצוי לתאם
	כשרות באישור הרב ליאור

עמיחי הבין שיש עוד דרכים ללמד תורה. מאותו היום, עד לסיום לימודיהם בכיתה י"ב, הפכו תלמידי אותה כיתה לצוות טיפוח ועיבוד של אדמת הארץ. בימים השתדלו ללמוד, ובלילות יצאו התלמידים לפגוש את המורה מעבר לגדר. שדות הבּוּר הסמוכים לגדר הישיבה הפכו לחווה חקלאית. כמו פעם: שבילי עפר נסללו בדליים ומריצות, עמודי תאורה הוצבו בתנופה, אבנים סוקלו בעמל כפיים ועצי פרי ניטעו בחדוות יצירה.

כמעט שני עשורים לאחר מכן  אתם מוזמנים ליקב בוטיק מקסים שצמח מאדמת המקום. שדות הקוצים היו לכרמים, בתוכם בנה עמיחי את ביתו, ותחתיו את היקב. את הזמן ניצל עמיחי לניסוי, תעיה ולמידה, בכדי להכיר את האדמה ואת תוצרתה, ולהגיע ליין איכותי. גם זה לימוד תורה.

"אריאל ביהודה" הוא אחד היקבים הגבוהים בארץ. "אנחנו נמצאים בבקעת ענות" מגלה המורה, הבקעה הגבוהה בארץ, והתנאים לגידול ענבי יין מושלמים. האדמה - טרה רוסה, המשקעים - 500 מילימטר גשם בשנה, הפרשי הטמפרטורות בין לילה ליום  4 עד 35 מעלות צלזיוס, והגובה  950 מטר. גם הערבים מבינים את זה: העמק כולו נטוע כרמים, קילומטרים לכל צד. אם תבואו בשעת זריחה של קיץ תוכלו לראות את ההרים מבצבצים מתוך ים נוצץ של עלי גפן מוריקים מטל. כל מטר מנוצל לגידול ענבים. מצד שני, מי שאוהב יין לא קם בזריחה.

את הענבים בוצר עמיחי ומביא מיד לקומת הקרקע החצובה בסלע המקומי. בעולם יש חוקים והגדרות לכל הנוגע ליין. למשל estate winery, כלומר יקב אחוזה, צריך להיות לא רחוק מ-30 קילומטר מהכרם שלו. "אצלי זה 30 מטר" אומר עמיחי בחיוך.

אחרי הבציר היין עובר להתססה במשך 10 - 20 יום, ומערבבים אותו שלוש או ארבע פעמים ביום. אחרי כן הוא עובר למכבש, לסינון, ונמזג לכלים נקיים. כאן המוצקים שוקעים והנוזל מועבר לחביות. אולי בגלל התהליך הזה, אולי בגלל שמחת החיים של עמיחי, זה היין הכי טוב שטעמנו באזור.