במרעה טבעי, שדה בר, משק צאן, חוות נוער חקלאית

יש דיר עיזים בשדה בר, אותו לוקחים למרעה פעמיים ביום, למשך שלוש שעות בבוקר ושלוש בצהריים. המשמעת העצמית והאחריות הכרוכים ביציאה למרעה הם חלק מהטיפול השיקומי. בשלב מסויים גילו בשדה בר שלעיזים יוצא משהו מהעטינים. הם קראו לזה "חלב". אז הם הוציאו כמה מהבוגרים ללימודי גבנות וגידול צאן ופתחו מחלבה קטנה בקראוון. שם היו הנסיונות הראשונים של החברה בייצור גבינות.

מספרים על תומס אדיסון שהיה מסתגר במעבדה שלו ושוב ושוב מנסה להמציא את הנורה החשמלית. שוב מנסה ושוב נכשל. מאות נסיונות. החברים שלו צחקו כבר עליו. אחרי כל "כישלון" הוא רק אמר: לא נכשלתי, פשוט גיליתי עוד דרך איך לא להמציא את נורת החשמל. את הסוף כולנו יודעים. כך היה גם במחלבה המאולתרת בשדה בר. בהתחלה היה קשה והתוצאה היתה מגעילה, אבל הם עבדו קשה והמשיכו לנסות. כיום המחלבה עברה לבניין יפה שלידו חנות לממכר התוצרת, וביניהן סככה מזמינה בה אפשר לשבה ולהנות מהצל, הנוף והגבינות. במקום מייצרים גבינות קשות, רכות, ריבות חלב ויוגורטים. גבינת הדגל שלהם היא הקידרון, טבעי או בטעמים. במדף הגבינות הרכות תמצאו את הצפתית, הבולגרית, הלבנה והבורסאן המצויינת. היוגורטים, בטעמי פירות יער, תותים וטבעי, פשוט מעולים. כל המוצרים שטעמנו מעודנים. אין להם את הטעם העיזי האופייני לגבינות צאן. בשדה בר חיות 300 עיזים הרועות במרעה אורגני [שזה מרעה רגיל, בחוץ, בהרים. היום קוראים לזה "אורגני"]. את התוצרת הם משווקים למכולות באזור, את היוגורט גם למרכז. הם לא עומדים בביקוש. חוץ מדיר יש להם גם זיתים בשטח שלהם ובשטחים שהם חוכרים מקק"ל באזור לטרון. הם מוסקים את הזיתים ומפיקים ממנו שמן זית.

	איפה? בפאתי ההרודיון. מכביש תקוע פנו לכיוון הישובים נוקדים-כפר אלדד. שער החווה משמאלכם אחרי חצי דקה
	טלפון 02-9963865
	אתר האינטרנט sde-bar.com
	כמה זה עולה? לביקור: תשאלו. כל תשלום הוא תרומה לחווה. למוצר: יוגורט ב-13 ₪ ו-14 ₪, גבינה 250 גר' ב-12.5 ש"ח. זיל הזול
	בשביל מה? בעיקר כי הם נחמדים, וגם בגלל הפרויקט החינוכי המעורר התפעלות. אל תחמיצו גבינת בורסן מתובלת. פצצות לעטינים
	מתי? תמיד, בתיאום ובנימוס
	גישה לנכים יש
	כשרות יש

עוד ענף מעניין הוא הגפת. הגפת היא הפסולת שנשארת אחרי ייצור שמן הזית. הם לוקחים את הפסולת הזאת מבתי בד ששמחים להיפטר ממנה למפעל שהקימו במקום. את הגפת הם מעבדים בעיבוד אורגני, דוחסים והופכים לחומר בעירה לתנורי הסקה. עכשיו הם בדיוק מפתחים פחמים למנגל מאותו חומר. קוראים לזה olivebar.    

במקום יש גם חממות לגידול ירקות לתצרוכת עצמית של החווה. בחגים מקיימים כאן מפעם לפעם פסטיבלים חקלאיים לציבור המטיילים. ביום-יום מי שמגיע לשדה בר צריך לתאם, רצוי אפילו יומיים מראש. צריך לזכור שהשטח הוא פרטי של הנוער שעובר פה תהליך חינוכי ויש להתחשב. אם רוצים - אפשר לקיים במקום ביקור מודרך הכולל הסבר, טעימות, סיור לדיר, למפעל הגפת ולאורוות הסוסים. אם אתם רוצים רק לקטוף גבינות שלהם על הדרך  נסו להתקשר משער החווה או גשו למכולת באחד הישובים הסמוכים, נוקדים או תקוע. גם שם זה זול וטעים.